יצא לכם פעם לנסות לחשב בדיוק כמה זמן עבר, ולגלות שגם חלק קטן משנה נחשב לפעמים לשנה שלמה? בתנ"ך, כשסופרים את שנות המלוכה של המלכים, אפילו חלק מהשנה נספר כשנה מלאה. לכן הכתוב מציין שאסא התחיל למלוך וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים למלכותו של ירבעם מלך ישראל. השנה הזו התחלקה למעשה בין שני מלכים: בתחילתה הסתיימה המלוכה של המלך הקודם, אבים, ומיד באותה השנה התחילה המלוכה של אסא.
אסא היה מלך מיוחד מאוד. תארו לעצמכם כמה אומץ צריך כדי לעשות את הדבר הנכון, אפילו כשהאנשים הכי קרובים אליכם בוחרים בדרך לא טובה. אסא גדל אצל סבתו מעכה, שגידלה אותו ממש כמו אמא. היא עשתה מעשים רעים ועבדה עבודה זרה, אבל אסא לא הושפע ממנה כלל. הוא בחר ללכת בדרך הטובה והישרה של דוד המלך. הוא היה כל כך אמיץ, שהוא ביטל את העבודה הזרה שסבתו הכניסה לארץ, לקח ממנה את התפקיד המכובד שלה, ושרף את הפסל שעשתה בנחל קדרון כדי שאיש לא יוכל ליהנות ממנו לעולם.
בזכות המעשים הטובים שלו והאמונה החזקה שלו בה', אסא זכה למלוך תקופה ארוכה ויציבה של ארבעים ואחת שנים. מכאן אנחנו לומדים שהליכה בדרך של ה' מוסיפה לאדם ימים ושנים, ממש ההפך ממלכים רשעים כמו ירבעם שחייהם התקצרו בגלל מעשיהם הרעים.