חשבתם פעם מה קורה כשמישהו עושה בדיוק את מה שה' אמר שיקרה, אבל הכוונה שלו היא לגמרי אנוכית ורעה? כשבעשא הפך למלך החדש, הוא הִכָּה אֶת כָּל בֵּית יָרָבְעָם. כלומר, הוא פגע והרחיק לחלוטין את כל משפחתו של המלך הקודם, ירבעם. הוא עשה זאת מתוך רצון לכוח ושלטון: הוא רצה לשמור על הכיסא שלו ולוודא שאיש ממשפחת ירבעם לא ינסה לקחת ממנו את המלוכה בחזרה בעתיד. הוא פעל בצורה כל כך מוחלטת עד שלֹא הִשְׁאִיר כָּל נְשָׁמָה מאותה משפחה.
המעשה הזה בעצם הגשים את הנבואה של ה'. משפחת ירבעם נענשה בגלל שירבעם חטא בכוונה וגרם לכל עם ישראל לחטוא. אבל אז עולה שאלה מעניינת: אם בעשא קיים את מה שה' אמר שיקרה, למה הוא נחשב לאדם רע שנענש על כך אחר כך? התשובה היא שבעשא לא פעל מתוך רצון להקשיב לציווי של ה' או כדי לתקן את החטאים של ירבעם. להפך, הוא בעצמו המשיך להתנהג באותה דרך רעה. הוא פעל רק מתוך רוע לב ורצון לשלוט, וניצל הזדמנות שבה צבא ישראל היה עסוק במלחמה מול הפלשתים כדי לתפוס את השלטון.