מלכים א, פרק ט״ו, פסוק ג׳

חשבתם פעם מה קורה כשמקבלים תפקיד חשוב, ויש אפשרות לתקן טעויות של מי שהיה שם קודם? כשמלך חדש בשם אבים עלה לשלטון, הייתה לו בדיוק את הבחירה הזו. אבים הגיע ממשפחה מאוד מיוחדת, הוא היה נכד של דוד המלך משני הצדדים של ההורים שלו. אבל במקום ללמוד מהאמונה והלב הטוב של דוד, הוא בחר להמשיך את ההתנהגות הלא טובה של ההורים שלו, כמו למשל גאווה ועבודה זרה. המילים אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו מלמדות אותנו שאבים לא המציא חטאים חדשים בעצמו. הטעות הגדולה שלו הייתה שהוא פשוט השלים עם המצב הלא טוב שהיה בממלכה לפניו, ולא עשה שום דבר כדי לתקן אותו. הוא לא ניסה לבטל את המקומות שבהם עבדו עבודה זרה ולא נלחם בהרגלים הרעים. בגלל זה נאמר עליו וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם, כי הייתה חסרה לו המסירות המלאה לה' שהייתה לדוד המלך, מסירות שנותנת את הכוח האמיתי לעקור התנהגות רעה. זה חבל במיוחד, כי ה' נתן למשפחה של אבים להמשיך למלוך ולהצמיח פירות בירושלים רק בזכות המעשים הטובים של דוד המלך, אבל אבים עצמו בחר שלא ללכת בדרך הישרה של סבא רבא שלו.