תארו לעצמכם שמישהו מקים מגדל ענק וחזק ממש מול שער הכניסה לעיר שלכם, רק כדי לחסום לכם את הדרך. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה בממלכת יהודה. באותה תקופה הייתה מתיחות גדולה בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה. הרבה אנשים מממלכת ישראל ראו שאסא מלך יהודה מצליח מאוד, והחליטו לעבור לגור בממלכה שלו. בעשא, מלך ישראל, רצה לעצור את המעבר הזה מיד. לכן, הוא החליט לבנות אֶת הָרָמָה. הוא הקים מבנה רם, גבוה ומבוצר מאוד ממש מול שערי ירושלים.
המטרה של המבנה הגבוה הזה הייתה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. כלומר, בעשא רצה לחסום את הדרכים הראשיות כדי שאיש לא יוכל לצאת או להיכנס לירושלים. החיילים שלו יכלו לעמוד על המגדל ולהרחיק כל מי שניסה לעבור. אסא מלך יהודה הרגיש לכוד. במקום לבטוח בעזרה של ה׳, כפי שעשה בהצלחה בעבר, הוא נבהל ובחר לתת כסף למלך ארם כדי שיבוא להציל אותו. בגלל שאסא לא סמך על ה׳ ופנה לעזרה של מלך אחר כאילו אין לו רגליים לצאת ולהגן על עמו בעצמו, הוא קיבל על כך עונש. הממלכות נשארו מפוצלות ולא התאחדו, וכאשר אסא הזדקן, הוא חלה ברגליו.