לאחר שגויס צבא גדול, נשלח מסר של תקווה אל העיר הנצורה כדי למנוע מתושביה להתייאש מן הישועה הקרבה. השליחים מצטווים להעביר את הבשורה לְאִישׁ יבש גלעד, כלומר לכל איש ואיש בעיר, ולהבטיח להם שההצלה תגיע לקראת שעות הצהריים, בזמן בחם או כְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ, כשהיא מחממת במלוא גבורתה. הבשורה עוררה שמחה רבה והובילה את התושבים לנקוט בתכסיס מול האויב. הם הודיעו לעמונים כי למחרת יצאו אליהם, באמירה כפולת משמעות: בעוד שהעמונים סברו כי פניהם לכניעה ולהשתעבדות, כוונתם האמיתית של אנשי העיר הייתה לצאת יחד עם הצבא המחלץ כדי להילחם בהם.
שמואל א, פרק י״א, פסוק ט׳
וַיֹּאמְר֞וּ לַמַּלְאָכִ֣ים הַבָּאִ֗ים כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּן֙ לְאִישׁ֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד מָחָ֛ר תִּֽהְיֶֽה־לָכֶ֥ם תְּשׁוּעָ֖ה (בחם) [כְּחֹ֣ם] הַשָּׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹ֣אוּ הַמַּלְאָכִ֗ים וַיַּגִּ֛ידוּ לְאַנְשֵׁ֥י יָבֵ֖ישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.