קרה לכם פעם שהייתם מאוד עצובים כי משהו נגמר, ומישהו היה צריך לבוא ולהגיד לכם שהגיע הזמן להרים את הראש ולהתחיל משהו חדש וטוב יותר? זה בדיוק מה שקורה לשמואל הנביא. הוא מתאבל ועצוב מאוד על כך ששאול המלך איבד את המלוכה שלו. אבל ה' פונה אליו ואומר לו שהגיע הזמן להפסיק להיות עצוב, כי שאול כבר לא יחזור להיות מלך, וצריך לדאוג למלך חדש לעם ישראל.
ה' אומר לשמואל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן. ה' מבקש ממנו לקחת קרן של בעל חיים, ששימשה ככלי ששומרים בו נוזלים, ולמלא אותה בשמן מיוחד וקדוש. למה דווקא בקרן? כשהמליכו את שאול, השתמשו בכלי פשוט שעשוי מחרס, כי המלכות שלו הייתה זמנית. אבל המלך החדש יימשח בשמן מתוך קרן חזקה, כדי להראות שהמלכות שלו תהיה חזקה ותישאר לתמיד. כדי להמליך את המלך, שמואל יצטרך לצקת את השמן על הראש שלו.
ה' אומר לשמואל וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ. ה' מצווה עליו לצאת לדרך בעצמו ולחפש את המלך. אבל יש כאן סכנה, כי אם שאול המלך ישמע ששמואל הולך להמליך מלך אחר, הוא עלול לכעוס מאוד. לכן ה' אומר לו ללכת בזהירות ובדרך טבעית, כאילו הוא הולך סתם כך מעצמו, למרות שבאמת ה' הוא זה ששולח אותו. מכאן אנחנו לומדים שגם כשעושים מצווה חשובה שה' ציווה, צריך להיזהר ולא לסמוך על הנס.
לאן שמואל צריך ללכת? אל אדם בשם ישי בֵּית הַלַּחְמִי, כלומר איש שגר בעיר בית לחם. ה' מסביר לשמואל למה הוא שולח אותו דווקא לשם ואומר כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ. המילה לִי היא המילה הכי חשובה כאן. את שאול בחרו בגלל שהוא היה גבוה ונראה כמו מלך שמוצא חן בעיני האנשים. אבל הפעם, ה' בוחר מלך בשבילו. מלך שיקשיב למצוות של ה', יעבוד אותו מכל הלב, ויקים מלכות יציבה שתחזיק מעמד לנצח.