שמואל א, פרק ט״ז, פסוק א׳

I Samuel 16:1Sefaria

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל עַד־מָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶל־שָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶל־יִשַׁ֣י בֵּֽית־הַלַּחְמִ֔י כִּֽי־רָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ׃

ה' קוטע את אבלו הממושך של שמואל על שאול ומורה לו להבטיח את המשכיות המלוכה. הוא מצווה עליו מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן, שכן בניגוד לשאול שנמשח בפך חרס שסימל מלכות זמנית, המלך החדש יימשח בקרן של בעל חיים המסמלת מלכות נצחית. ה' אומר לשמואל וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אל ישי בֵּית הַלַּחְמִי, איש העיר בית לחם, ומנחה אותו לצאת לדרך באופן טבעי וזהיר כדי לא לעורר את זעמו של שאול, שהרי אין לסמוך על הנס במקום סכנה. בחירת המלך החדש מנומקת במילים כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ, מתוך הדגשה שמלך זה נבחר עבור ה' כדי שיעבוד אותו בלב שלם, בניגוד לשאול שנבחר בשל מראהו החיצוני כדי למצוא חן בעיני העם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ט״ו
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.