שמואל מרגיע את חרדת זקני העיר ומכריז וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם, כדי להבהיר שאין עמו רעה ומטרתו היחידה היא הקרבת קרבן לה'. לאחר מכן הוא פונה אל הנוכחים ואומר הִתְקַדְּשׁוּ, כלומר מורה להם להתכונן ולהזדמן עמו אל הזבח. כדי להסתיר את שליחותו החשאית, שמואל משמיע תחילה הזמנה כללית לכולם, ורק אז וַיְקַדֵּשׁ אֶת יִשַׁי וְאֶת בָּנָיו. ההזמנה וההכנה האישית של ישי, מחשובי העיר, יחד עם בניו אל תוך שאר הקרואים, מבטיחה את נוכחותם במקום מבלי לעורר חשד לגבי הסיבה האמיתית לבואו.
שמואל א, פרק ט״ז, פסוק ה׳
וַיֹּ֣אמֶר ׀ שָׁל֗וֹם לִזְבֹּ֤חַ לַֽיהֹוָה֙ בָּ֔אתִי הִֽתְקַדְּשׁ֔וּ וּבָאתֶ֥ם אִתִּ֖י בַּזָּ֑בַח וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶת־יִשַׁי֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו וַיִּקְרָ֥א לָהֶ֖ם לַזָּֽבַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.