שמואל א, פרק ו׳, פסוק ז׳

תארו לעצמכם שאתם מנסים לברר אם משהו קרה לגמרי במקרה, או שמישהו כיוון אותו בכוונה. איך הייתם בודקים את זה? הפלשתים היו בדיוק במצב כזה. הם סבלו ממכות קשות ולא ידעו אם ה' מעניש אותם בגלל שהם לקחו את ארון הברית, או שזה סתם חוסר מזל. כדי לגלות את האמת, החכמים שלהם המציאו מבחן מיוחד שהולך נגד חוקי הטבע. הם החליטו לבנות עֲגָלָה חֲדָשָׁה מעץ. למה דווקא חדשה? קודם כל מתוך כבוד לארון ה', כי לא מתאים להשתמש בדבר פשוט שכבר עבדו בו עבור משהו קדוש. אבל הייתה להם עוד סיבה: עגלה חדשה הרבה יותר קשה לסחוב. הם לקחו שתי פרות אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל, כלומר פרות שמעולם לא שמו עליהן רתמה כדי לחרוש או לסחוב משא, ולכן הן לא היו מאולפות. בנוסף, הם בחרו בכוונה פרות עָלוֹת, שזה אומר פרות צעירות שרק עכשיו המליטו ומיניקות את העגלים שלהן. אחרי שקשרו את הפרות לעגלה, הפלשתים עשו משהו שמקשה עליהן עוד יותר: וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה. הם לקחו את העגלים הקטנים וסגרו אותם בבית, כדי למנוע מהם ללכת אחרי האימהות שלהם. באופן טבעי, פרה תמיד תרצה להישאר קרוב לעגלים שלה ולא תסכים לעזוב אותם כדי ללכת לארץ אחרת, בטח כשהיא לא רגילה לסחוב עגלה. זה היה המבחן: אם הפרות יתגברו על הטבע שלהן, יעזבו את העגלים וימשכו את העגלה עם הארון ישר לכיוון ארץ ישראל, הפלשתים ידעו בוודאות שזה נס ושה' הוא זה שהביא עליהם את המכות. אבל אם הפרות יישארו במקום או ינסו לחזור לעגלים שלהן, הם יבינו שכל הרעה באה עליהם רק במקרה.