קרה לכם פעם שקיבלתם לשמור על חפץ כל כך יקר וחשוב, שפשוט פחדתם שאולי בטעות תהרסו אותו? זה בדיוק מה שהרגישו תושבי בית שמש. אחרי שהם ראו שלהיות קרובים לארון הברית בלי לדעת בדיוק איך להתנהג גרם לאסון, ואפילו אנשים חשובים בעיר נפגעו, הם נבהלו מאוד. מתוך תחושה שהם פשוט לא יודעים מה לעשות, הם זעקו ושאלו מי יוכל לעמד לפני ה׳ האלהים הקדוש הזה. הם הבינו שהארון כל כך קדוש, שמי שניגש לשמור עליו צריך להיות קדוש וזהיר מאוד בעצמו. הם הרגישו שהם לא מצליחים להגיע לרמה הגבוהה הזו ולא יודעים איך לנהוג בארון בכבוד הראוי לו. מתוך הפחד הכבד הזה, הם שאלו שאלה מעשית: ואל מי יעלה מעלינו. הם בעצם התלבטו לאן ולמי הם יכולים להעביר את הארון מכאן. הם חשבו שאולי ה׳ בכלל לא רוצה שהארון יישאר בעיר שלהם, אלא דורש להעביר אותו למקום אחר, מקום שכבר מוכן ומתאים מראש לקדושה כל כך גדולה.
שמואל א, פרק ו׳, פסוק כ׳
וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֔מֶשׁ מִ֚י יוּכַ֣ל לַעֲמֹ֔ד לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים הַקָּד֖וֹשׁ הַזֶּ֑ה וְאֶל־מִ֖י יַעֲלֶ֥ה מֵעָלֵֽינוּ׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.