שמתם לב פעם איך אנחנו משנים את המילים שלנו כדי לדבר בכבוד ליד משהו חשוב? הפלשתים מבינים שהם חייבים להיכנע ולבקש סליחה על כך שלקחו את ארון ה'. הם מקשיבים לעצות שקיבלו, מכינים עגלה ומניחים עליה את הארון הקדוש. לידו הם שמים ארגז עם מתנות מזהב כדי לבקש סליחה: צורות של עכברים וצורות של המחלה שבה הם חלו. המילה טְחֹרֵיהֶֽם מתארת את אותה מחלה שהפלשתים קיבלו. בדרך כלל, כשהתנ"ך מזכיר את המחלה הזו, כתובה מילה לא כל כך נעימה, ואנחנו נוהגים לקרוא אותה בקול במילה נקייה יותר. אבל כאן קורה משהו מיוחד. בגלל שמתנות הזהב הונחו ממש קרוב לארון ה', התנ"ך רוצה לחלוק כבוד לארון הקדוש. לכן, הוא משתמש מראש בשפה נקייה ומכובדת וכותב את המילה טְחֹרֵיהֶֽם, בלי להזכיר שום מילה לא יפה ליד הארון.
שמואל א, פרק ו׳, פסוק י״א
וַיָּשִׂ֛מוּ אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָ֖ה אֶל־הָעֲגָלָ֑ה וְאֵ֣ת הָאַרְגַּ֗ז וְאֵת֙ עַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֔ב וְאֵ֖ת צַלְמֵ֥י טְחֹרֵיהֶֽם׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.