תארו לעצמכם את ההתרגשות הגדולה כשארון ה' חזר סוף סוף הביתה! באותו רגע מיוחד, כל אחד קיבל תפקיד ברור. התפקיד של הלוויים היה להוריד בזהירות את הארון ואת הארגז עם כלי הזהב מתוך העגלה, ולכן נאמר והלוים הורידו. הם הניחו אותם אל האבן, כלומר על גבי אבן גדולה שהייתה שם. לאחר מכן, הגיע תורם של אנשי העיר בית שמש להראות כמה הם שמחים ומודים לה'. הם הקריבו עולות וזבחים לאות תודה. חשוב לדעת שהקורבנות האלו לא היו הפרות שסחבו את העגלה אל העיר, אלא קורבנות אחרים ונוספים שאנשי בית שמש הביאו בעצמם באותו היום.
שמואל א, פרק ו׳, פסוק ט״ו
וְהַלְוִיִּ֞ם הוֹרִ֣ידוּ ׀ אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֗ה וְאֶת־הָאַרְגַּ֤ז אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ כְלֵֽי־זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֖מוּ אֶל־הָאֶ֣בֶן הַגְּדוֹלָ֑ה וְאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ הֶעֱל֨וּ עֹל֜וֹת וַֽיִּזְבְּח֧וּ זְבָחִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לַיהֹוָֽה׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.