שמואל א, פרק ז׳, פסוק י״ד

I Samuel 7:14Sefaria

וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ מֵעֶקְר֣וֹן וְעַד־גַּ֔ת וְאֶ֨ת־גְּבוּלָ֔ן הִצִּ֥יל יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י שָׁל֔וֹם בֵּ֥ין יִשְׂרָאֵ֖ל וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃

תארו לעצמכם מצב שבו האויבים שלכם כל כך מבוהלים, שהם פשוט מחזירים לכם את כל מה שהם לקחו מכם, בלי שתצטרכו אפילו להילחם. אחרי הניצחון הגדול של בני ישראל בעזרת ה', זה בדיוק מה שקרה. הפלשתים נכנעו ופחדו מאוד, ולכן וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים... לְיִשְׂרָאֵל. ערים ישראליות שהפלשתים כבשו לפני שנים רבות, חזרו עכשיו לידי עם ישראל מעצמן.


השטחים שהוחזרו היו מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת, שהן הערים שעמדו ממש על קו הגבול בין שני העמים. בני ישראל לא קיבלו בחזרה רק את הבתים והרחובות, אלא הצילו גם את גְּבוּלָן, כלומר את השטחים הפתוחים והשדות שסביב הערים. הניצחון הזה עצר לחלוטין את הפלשתים מלהיכנס שוב לשטח של ישראל.


ההצלחה הזו השפיעה גם על עמים אחרים באזור. באותה תקופה חיו בארץ אנשים מהעם האמורי. בעבר, כשהפלשתים הציקו לישראל, גם האמוריים ניצלו את החולשה והציקו להם. אבל עכשיו, כשהאמוריים ראו את המפלה של הפלשתים ואת הכוח החזק של עם ישראל, הם נבהלו מאוד. התוצאה הייתה שוַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי. האמוריים לא העזו יותר להילחם וביקשו לעשות שלום, וכך התחילה תקופה חדשה ורגועה של ביטחון.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.