ישעיהו, פרק ט״ז, פסוק א׳

בעקבות מפלתה, מואב נקראת להשפיל את גאוותה ולבקש חסות מממלכת יהודה. הנביא דורש מהם שִׁלְחוּ כַר, כלומר חדשו את העלאת מס הכבשים השמנים, או לחלופין שלחו שליח רכוב על גמל מהיר עם אגרות לבקשת עזרה דחופה. הפנייה קוראת להעביר את המס או המסר מאת מלך מואב אל מלך יהודה, כאשר הביטוי מֹשֵׁל אֶרֶץ יכול לכוון לכל אחד מהמלכים הללו, או אף לתאר את פסיעותיו הגדולות של הגמל המהיר. על המשלחת לצאת מִסֶּלַע מִדְבָּרָה, בין אם מדובר בעיר המלוכה המואבית ובין אם באזורי הסלעים שבהם רועה הצאן, ולחצות את המדבר אֶל הַר בַּת צִיּוֹן, כדי להיכנע בפני ההנהגה בירושלים ולהינצל.