קרה לכם פעם שהפניתם עורף למישהו מתוך גאווה, אבל אז נקלעתם לצרה גדולה והייתם חייבים את עזרתו? זה בדיוק המצב של בני מואב. אחרי תקופה קשה מאוד שעוברת עליהם, הנביא מציע להם להניח את הגאווה בצד ולבקש הצלה מממלכת יהודה.
כדי להראות שהם באמת נכנעים ומבקשים הגנה, הנביא אומר להם לשלוח מתנה. הוא קורא להם לשלוח כַר, כלומר כבשים שמנים ומשובחים. בעבר, מואב הייתה מעבירה כבשים רבים כמס קבוע לממלכת ישראל, אך הם מרדו והפסיקו. כעת, כשהם במצב נואש, הנביא קורא להם לחדש את המנהג הזה ולשלוח את הכבשים אל מֹשֵׁל אֶרֶץ, והכוונה היא למלך יהודה הצדיק שיושב בירושלים. המסע של הכבשים יצא מתוך סֶּלַע, שזהו שמה של עיר הבירה של מואב, ויעבור דרך המדבר כל הדרך אל הר ציון, כדי לבקש חסות ולהינצל מן הרעה.