יצא לכם פעם לראות קן של ציפורים ולחשוב כמה בטוח ונעים לגוזלים הקטנים בפנים? תארו לעצמכם מה קורה כשהגוזלים נאלצים פתאום לעזוב את הבית החם שלהם ולהתפזר לכל עבר. זה בדיוק מה שקרה לאנשי מואב. בעבר הם התנהגו בצורה לא יפה לבני ישראל ולא הסכימו לתת להם מחסה כשהם היו בצרה, ולכן הגיע הזמן שלהם לקבל עונש.
כשהאויבים הגיעו לארץ מואב, התושבים נאלצו לברוח מהבתים שלהם בבהלה גדולה. המצב שלהם היה דומה ממש לעוֹף נוֹדֵד, ציפור שחייבת לברוח מהמקום שלה, ולקֵן מְשֻׁלָּח. הכוונה כאן היא לא לקן עצמו, אלא לגוזלים הקטנים שגורשו ממנו ונשארו לבד, אבודים וחסרי אונים. בתוך כל הבלגן הזה, גם בְּנוֹת מוֹאָב, הנשים של מואב, בורחות בפחד. לאן כולם מגיעים? האויבים מגרשים אותם עד למַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן, שזהו נחל גדול המשמש כגבול של ארץ מואב. שם, במקומות שבהם אפשר לחצות את המים, האויבים תופסים אותם ולוקחים אותם לארץ רחוקה.