נבואה זו חותמת את משא מואב בהכרזה על קץ קרוב ומוחלט. לאחר תיאורי החורבן, ה' קוצב כעת זמן מדויק למפלתה של האומה, ומבהיר כי כבודה העצום עתיד להתפוגג כמעט לחלוטין.
המילים וְעַתָּה דִּבֶּר ה' פותחות שלב חדש ומיידי, המקרב את הפורענות וקובע לה זמן מוגדר בימי חזקיהו [רש"י, שד"ל, שטיינזלץ]. ה' מגלה את הסוד כי נותרו למואב בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים בלבד [אבן עזרא]. התוספת כִּשְׁנֵי שָׂכִיר מתפרשת בקרב רוב הפרשנים כביטוי לזמן מצומצם ומדויק, כשם שפועל שכיר מקפיד לדקדק בימי עבודתו ואינו מוסיף עליהם זמן. מנגד, יש המפרשים דימוי זה מבחינה רגשית, ומסבירים כי כשם שהשכיר מצפה בכל יום לסיום תקופתו, כך הנביא ממתין בשמחה לקץ מואב [אבן עזרא]. גישה היסטורית שונה קושרת את שלוש השנים לעברם של המואבים, ומסבירה כי הם סייעו למלך אשור במצור על שומרון במשך שלוש שנים כפועלים שכירים וללא תמורה, ועל כן ייענשו וייפלו בידי אותו צבא עצמו [רש"י, רד"ק, מלבי"ם].
בעקבות הפורענות וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב, כלומר גאוותם תהפוך לקלון, השפלה וביזיון [רד"ק, מצודת ציון, שטיינזלץ]. נפילה זו תתרחש בְּכֹל הֶהָמוֹן הָרָב. הפרשנים מציגים שתי דרכים להבנת קשר זה. הגישה המרכזית גורסת כי מואב תושפל על אף העם הרב והממון העצום שיש לה כעת, שכן כל אלו לא יועילו לה ביום פקודה [רד"ק, מצודת דוד, שד"ל]. לעומת זאת, יש הסבורים כי הכוונה היא שמואב תהיה בזויה בעיני ההמון הרב של צבא אשור שישבה אותה [רש"י].
מתוך כל אותה אומה גדולה ייוותר רק וּשְׁאָר, פליטה קטנה שתהיה מְעַט מִזְעָר. כפילות המילים נועדה להדגיש את ההמעטה ולהבהיר כי מדובר במיעוט קטן ביותר, המעט שבמעט [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם]. שארית זו תהיה לוֹא כַבִּיר. המילה "כביר" זוכה למספר פירושים משלימים: מבחינה כמותית, פירושה שלא יישאר מהם קהל רב במספרו [רש"י, מצודת ציון, אבן עזרא, שטיינזלץ]. מבחינה איכותית, שארית זו תהיה חלשה וחסרת עוצמה [רד"ק, שד"ל, מלבי"ם]. בנוסף, יש המפרשים כי לא ייוותר בהם שום אדם גדול וחשוב [אבן עזרא]. עם זאת, מדובר בשבר שאינו כליה מוחלטת או גלות שלמה מארצם, עובדה שאפשרה למואב להשתקם בחלוף השנים [שד"ל].