גזרת כליתו והשמדתו הסופית של מואב בידי נבוכדנצר אינה גזרה חדשה. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מוֹאָב אינו רק אמירה, אלא החלטה מוחלטת ששום ניסיון הצלה לא יועיל כנגדה, בדומה לציווי של מלך בשר ודם. גזרה זו נקבעה מֵאָז, כלומר מימים קדמונים, בין אם כנבואה מוקדמת של ישעיהו עצמו ובין אם כנבואה עתיקה עוד מימי בלק מלך מואב. הנביא מזכיר זאת כעת משום שבעבר נאמרו הדברים באופן כללי, וכעת הוא בא לקבוע להם זמן התרחשות מדויק.
ישעיהו, פרק ט״ז, פסוק י״ג
זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מוֹאָ֖ב מֵאָֽז׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.