ישעיהו, פרק ט״ז, פסוק י״א

קרה לכם פעם שהייתם כל כך עצובים, עד שהרגשתם את הכאב ממש בתוך הבטן? זה בדיוק מה שמרגיש איש ממואב כשהוא רואה את האסון הגדול שקרה לארץ שלו. הוא כל כך עצוב, עד שהגוף שלו מגיב לכאב. כשהוא אומר מֵעַי וגם קִרְבִּי, הוא מתכוון לכל חלל הבטן והאיברים הפנימיים שלו. הוא מתאר את ההרגשה הקשה במילים כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ. ממש כמו שמיתרים של כינור רועדים ומשמיעים קול כשמנגנים עליהם, כך הבטן שלו רועדת ומשמיעה קולות של בכי ויללה מרוב צער. את כל הבכי והכאב הזה הוא מכוון לְקִיר חָרֶשׂ. זוהי עיר במואב שאליה הביאו את כל האנשים שנפגעו באסון, ובתוכה מהדהדות כל צעקות העצב של העם.