ישעיהו, פרק ט״ז, פסוק ד׳

Isaiah 16:4Sefaria

יָג֤וּרוּ בָךְ֙ נִדָּחַ֔י מוֹאָ֛ב הֱוִי־סֵ֥תֶר לָ֖מוֹ מִפְּנֵ֣י שׁוֹדֵ֑ד כִּֽי־אָפֵ֤ס הַמֵּץ֙ כָּ֣לָה שֹׁ֔ד תַּ֥מּוּ רֹמֵ֖ס מִן־הָאָֽרֶץ׃ {ס}

תארו לעצמכם שאתם רואים מישהו בורח מסכנה ומחפש מקום בטוח להסתתר בו. האם הייתם פותחים לו את הדלת ועוזרים לו? ה' כועס על עם שנקרא מואב, כי הם לא עשו זאת. כאשר עם ישראל נאלצו לברוח מהבתים שלהם מפני מלך אשור, מואב לא עזרו להם. ה' אומר למואב שהם היו צריכים לתת לעם ישראל, שנקראים כאן נִדָּחַי, מקום בטוח להסתתר בו.


ה' מסביר למואב למה היה נכון לעזור, הרי שלטון של רשעים לא נמשך לנצח. האויב הרע, שנקרא הַמֵּץ כי הוא לקח ושאב את כל מה שהיה לעמים האחרים, ושהיה רֹמֵס ודורס את הארץ שלהם, בסוף ייעלם. כדי לתאר איך האויב ייעלם לגמרי, מופיעות שלוש מילים מיוחדות: אָפֵס, כָּלָה וגם תַּמּוּ. כל המילים האלו מתארות תהליך שבו האויב פשוט יפסיק להיות קיים, והרשע שלו ייגמר. לכן, מואב לא היו צריכים לפחד כל כך, והיו צריכים לעזור לעם ישראל כשהם היו בצרה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.