יצא לכם פעם לעמוד מול גל ענק שמתקרב לחוף ברעש אדיר, ופתאום הוא נשבר ונעלם כאילו לא היה? ככה בדיוק הנביא מתאר את הצבא החזק והמפחיד של מלך אשור. הצבא הזה הגיע ברעש גדול, והנביא קורא לו לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, כלומר צבא שמזכיר מים גועשים ורועשים. אבל אז, ברגע אחד, ה' מופיע וְגָעַר בּוֹ. בדיוק כמו שה' גער בים סוף והמים ברחו, כך מלאך ה' עוצר את הצבא המאיים.
מה קורה לצבא הגדול? המלך והחיילים שנשארו נבהלים מאוד. הם מתחילים לברוח, וְנָס מִמֶּרְחָק, כלומר הם בורחים רחוק מאוד חזרה לארצם. הם לא סתם בורחים, אלא גם וְרֻדַּף, מלאך ה' רודף אחריהם ומבריח אותם.
כדי להראות כמה החיילים האלה פתאום חלשים וחסרי אונים, הנביא משתמש בשני ציורים מהטבע. קודם כל, הם עפים ברוח כְּמֹץ הָרִים. מוץ הוא הקליפה הקלה והיבשה של התבואה. כשהיא נמצאת על הר גבוה, הרוח החזקה מעיפה אותה בקלות רבה. הציור השני אפילו חזק יותר, והם עפים וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה. גלגל הוא צמח קוצני שמתייבש בסוף הקיץ, מתנתק מהאדמה ומתגלגל באוויר. אבל הוא לא עף סתם ברוח רגילה, אלא נדחף בחוזקה מפני סופה, שהיא סערה חזקה וסוחפת. כך הצבא שחשב שהוא חזק כמו מים אדירים, מתעופף ונעלם בקלות כמו קליפה קלה וקוץ יבש בסערה.