ישעיהו, פרק י״ז, פסוק י״ד

Isaiah 17:14Sefaria

לְעֵ֥ת עֶ֙רֶב֙ וְהִנֵּ֣ה בַלָּהָ֔ה בְּטֶ֥רֶם בֹּ֖קֶר אֵינֶ֑נּוּ זֶ֚ה חֵ֣לֶק שׁוֹסֵ֔ינוּ וְגוֹרָ֖ל לְבֹזְזֵֽינוּ׃ {פ}

תארו לעצמכם מצב שבו אתם הולכים לישון בפחד גדול מאוד, אבל כשאתם קמים בבוקר, הסכנה פשוט נעלמה לגמרי. זה בדיוק מה שקרה לתושבי ירושלים כשהצבא הענק של אשור הקיף את העיר שלהם.


כשהשמש שקעה, לְעֵת עֶרֶב, תושבי ירושלים הרגישו פחד עצום מפני האויב שמתקרב. הפחד הזה נקרא בפסוק וְהִנֵּה בַלָּהָה, שזה אומר בהלה גדולה. אבל אז קרה נס. בלילה יצא מלאך ה' והכה את מחנה האויב. וכך, בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ, עוד לפני שהשמש זרחה, האויב כבר הובס לחלוטין.


הנביא כל כך שמח על ההצלה המהירה הזו, והוא מכריז: זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ. יש כאן שני סוגים של אנשים במחנה האויב. מי שבא בכוונה להרוס ולהשחית נקרא שׁוֹסֶה, והוא מקבל את החֵלֶק שלו, כלומר את העונש המדויק שמגיע לו. לעומתו, יש מי שבא רק כדי לקחת רכוש לעצמו, והוא נקרא בּוֹזֵז. הבוזז אולי חשב שהוא רק בא להרוויח ולא להשחית, אבל הוא מופתע לגלות שנפל בגוֹרָל שלו לקבל בדיוק את אותו עונש כבד יחד עם כולם. בסופו של דבר, ה' שומר על ירושלים ומעניש את מי שבא לפגוע בה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פרק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.