ישעיהו, פרק י״ז, פסוק ו׳

Isaiah 17:6Sefaria

וְנִשְׁאַר־בּ֤וֹ עֽוֹלֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֙יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

דימויים מעולם מסיק הזיתים ממחישים חורבן כבד שממנו שורדת רק שארית פליטה דלה וחלשה, בדומה לאותן עוֹלֵלֹת, אשכולות קטנים ובודדים הנותרים על העץ לאחר האסיף. פעולת ההכאה בענפי העץ כדי להשיר את פירותיו מתוארת כְּנֹקֶף זַיִת, שלאחריה נותרים רק גַּרְגְּרִים בודדים וקטנים בְּרֹאשׁ אָמִיר, שהוא הענף העליון והמובחר, או בִּסְעִפֶיהָ, הענפים הדקים של משפחת האילנות שהייתה בעבר פֹּרִיָּה ומוצלחת. שרידים אלו נמשלים לפירות שבצמרת העץ שנותרו מחוץ להישג ידו של המכה, בדומה לתושבי ירושלים שניצלו ממסע הכיבוש של מלך אשור. מנגד, ייתכן כי הדימוי מבטא הישרדות שאינה נובעת מנס אלא מהתעלמות ושכחה, כמו גולים וחקלאים שהושארו בארץ מחוסר חשיבות, או שאלו הם דווקא שרידיו המעטים של צבא סנחריב עצמו שניגף.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.