ישעיהו, פרק כ״ה, פסוק י״ב

יצא לכם פעם לבנות מגדל גבוה מאוד מקוביות ולהיות בטוחים ששום דבר לא יכול להפיל אותו? כך בדיוק הרגישו האויבים של עם ישראל, ובעיקר עם שנקרא מואב. הם בנו לעצמם חומות אדירות והיו בטוחים שהם מוגנים לגמרי. המילים וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ מתארות את החומות הגבוהות והחזקות האלה, שנתנו להם תחושה של ביטחון וגאווה. אבל הנביא מסביר שכאשר תגיע הגאולה וה' יושיע את עם ישראל, כל הגאווה של האויבים תעלם. ה' יפיל את החומות החזקות שלהם, והנביא משתמש ברצף של מילים כדי לתאר איך הן קורסות שלב אחר שלב: הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר. זה ממש מזכיר אדם שבהתחלה רק מכופף את הראש שלו (הֵשַׁח), אחר כך מכופף את כל הגוף (הִשְׁפִּיל), נופל על האדמה (הִגִּיעַ לָאָרֶץ), ולבסוף נוגע ממש בחול (עַד עָפָר). בסופו של דבר, החומות האדירות האלה יהפכו לעפר פשוט, לא יישאר מהן שום זכר והן לעולם לא ייבנו מחדש.