יצא לכם פעם לעשות טעות גדולה ולרצות פשוט לנקות הכל ולהתחיל מהתחלה? לפעמים אנחנו עוברים תקופות לא קלות, אבל הן נועדו רק כדי לעזור לנו לתקן את עצמנו ולחזור לדרך הטובה. כך קרה לעם ישראל. הם חטאו בטעות חמורה מאוד של עבודה זרה, כלומר השתחוו לפסלים. ה' רצה שהם יחזרו אליו בתשובה שלמה, ולכן הוא מבטיח להם שבְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן יַעֲקֹב. כלומר ה' כל כך רחמן, שהוא מוכן לסלוח להם על העבירות שעשו בכוונה, ואפילו הָסִר חַטָּאתוֹ שזה אומר לעקור לגמרי ולהעלים את החטאים שעשו בטעות.
כדי לזכות בסליחה הזו, העם צריך לעשות שינוי אמיתי. התוצאה הטובה של השינוי הזה מתוארת במילים וְזֶה כָּל פְּרִי. הפרי או השכר הוא עזיבה מוחלטת של הפסלים. כשאדם עוזב את העבודה הזרה ובוחר בה', הוא מקדש את שם ה' ואנשים אחרים לומדים מהמעשה הטוב שלו.
כדי להראות שהם באמת מתחרטים, בני ישראל צריכים לעשות מעשה ממשי של בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת. הם צריכים לקחת את המזבחות שבנו לאלילים ולשבור אותם לגמרי. המילה גִר מתארת אבנים רכות כמו סיד, והמילה מְנֻפָּצוֹת מסבירה שצריך לרסק אותן לחתיכות קטנות קטנות, ממש כמו ששוברים כלי חרס, כדי שלא יישאר מהן זכר.
אבל לא מספיק רק להרוס את מה שהיה, צריך גם להבטיח משהו לעתיד, והוא שלֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים. האֲשֵׁרִים הם עצים שאנשים פעם השתחוו להם, והחַמָּנִים הם פסלים שנבנו כדי לעבוד את השמש. בני ישראל בוחרים מרצונם החופשי לעקור את האמונה בפסלים מהלב שלהם, ומבטיחים לא להקים אותם שוב לעולם. ואתם יודעים מה מדהים? זה באמת קרה. אחרי שעם ישראל חזר מגלות בבל, הרצון לעבוד עבודה זרה נעלם מהם לחלוטין והם חזרו לעבוד רק את ה'.