ישעיהו, פרק ג׳, פסוק כ״ו

המולת העיר ירושלים תפנה את מקומה לדממה של שבר, ופְּתָחֶיהָ ושערי העיר שהמו אדם יעמדו שוממים. בשל כך וְאָנוּ וְאָבְלוּ יושביהם מתוך צער ואנחה עמוקה בכל פתח ופתח. העיר תהיה וְנִקָּתָה, כלומר תתרוקן לחלוטין מתושביה ומכל טובה, ויש המסבירים כי מתוך הייאוש היא תהיה נקייה ופטורה מאשמה על עריכת אבל פומבי על גיבוריה. בסופו של דבר ציון לָאָרֶץ תֵּשֵׁב, תיאור הממחיש את החורבן הפיזי שבו חומותיה ובתיה יקרסו לעפר, ולצד זאת את שפלותה הרגשית כאבלה היושבת על הארץ ומקוננת על בניה.