ה' דורש מהמנהיגים המושחתים דין וחשבון ושואל מַה לָּכֶם, כלומר באיזו זכות אתם עושקים את העם כדי לממן את חיי הראווה של נשותיכם. התוכחה מתארת תהליך כפול של רמיסה: תחילה תְּדַכְּאוּ עַמִּי, פעולה המשולה לריסוק גושים גדולים במכתש, שבה המנהיגים מועכים את העשירים תחת לחץ כלכלי עד שהם הופכים לעניים, הנקראים עמו של ה' משום שנותרו ללא משענת אנושית. לאחר מכן וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ, בדומה לטחינה דקה בריחיים, המבטאת דיכוי מוחלט והשפלת הדלים עד עפר. ההכרזה נְאֻם אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת מבהירה כי אף שהשרים סבורים שגזלתם נסתרת בבתיהם, ה' צופה בכל מעשיהם ועתיד לשפוט אותם על כך.
ישעיהו, פרק ג׳, פסוק ט״ו
(מלכם) [מַה־לָּכֶם֙] תְּדַכְּא֣וּ עַמִּ֔י וּפְנֵ֥י עֲנִיִּ֖ים תִּטְחָ֑נוּ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.