ביום של חשבון נפש ומשפט, יופסק מנהגם של בני העם להתהדר בחיצוניות ראוותנית. התכשיטים המפוארים וסממני הגאווה יילקחו, וההישענות על נוי חומרי ודברי הבל תפנה את מקומה לענווה. באשר לזמנו של יום זה, יש הסבורים כי מדובר בתקופתם ההיסטורית של המלכים אחז וחזקיהו, שבה החוטאים נענשו והנותרים זכו לכבוד ולטוב. מנגד, גישה אחרת רואה בכך נבואה לעתיד לבוא, לעת קיבוץ הגלויות, אז יטהר ה' את העם ממורדים וישאיר שארית קדושה וצנועה [רד"ק, רש"י]. בפסוק זה נכתב שם ה' באותיות המבטאות אדנות ושלטון [מנחת שי].
הפעולה המרכזית בפסוק היא הסרת התכשיטים, כך שהנשים לא יתקשטו עוד בפאר כבעבר ולא יתלו את תפארתן בקישוטים אלו [מלבי"ם, מצודת דוד, רש"י]. הפסוק מפרט שלושה סוגי תכשיטים מרכזיים שיוסרו:
הָעֲכָסִים הם תכשיטים או פריטי לבוש שנענדו על הרגליים. דעה אחת גורסת כי מדובר במנעלים מיוחדים שנועדו להשמיע קול נקישה בעת ההליכה [רש"י, מצודת ציון], או בתכשיט המרעיש התלוי על הנעל [רד"ק]. דעה שנייה מפרשת שאלו טבעות או צמידים שנענדו על השוקיים, לעיתים בשילוב שרשראות [שד"ל, ביאור שטיינזלץ, אבן עזרא]. פריט זה מוזכר ראשון משום שהוא ממשיך את תיאור ההליכה המרעישה שהוזכר בפסוק הקודם [שד"ל].
משמעות המילה וְהַשְּׁבִיסִים נתונה למחלוקת, שכן מדובר במילה יחידאית במקרא [אבן עזרא]. הגישה המרכזית קושרת מילה זו ללשון חכמים ומפרשת שמדובר במין רשת או שבכה ששימשה כקישוט לשיער ולראש [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. פירושים אחרים מציעים כי מדובר בבגד או כלי העשוי כמלאכת תשבץ [רד"ק], בתכשיטים שנענדו על השוקיים [אבן עזרא], או בתליונים בצורת שמש קטנה, שנהוג היה לענוד יחד עם תכשיטים בצורת ירח [שד"ל].
לגבי וְהַשַּׂהֲרֹנִים, רוב הפרשנים מסכימים כי אלו תכשיטים, כדוגמת עגילים או אבזמי חגורה, המעוצבים בצורת חצי ירח. פירוש זה נשען על המילה הארמית שמשמעותה ירח [מצודת ציון, רד"ק, שד"ל, ביאור שטיינזלץ, אבן עזרא]. עם זאת, יש המסתמכים על התרגום הארמי ומפרשים שגם אלו הם סוג של רשתות לשיער [רש"י, רד"ק].