ישעיהו, פרק ל״ג, פסוק י״א

קרה לכם פעם שעמלתם שעות כדי לבנות ארמון ענק מחול, ופתאום בא גל אחד קטן ושטף את הכל כאילו לא היה שם כלום? זה בדיוק מה שקרה למחנה אשור, האויבים שניסו להפחיד את כולם ותכננו לכבוש את ירושלים. הנביא לועג לתוכניות הגדולות שלהם ומסביר שהן לא שוות שום דבר. הוא אומר להם תַּהֲרוּ כלומר, המחשבות והתכנונים שלכם בהתחלה, הם רק חֲשַׁשׁ, שזה עשב יבש ודק. וכאשר תנסו לבצע את התוכנית, כלומר תֵּלְדוּ ותעשו את המעשה, התוצאה תהיה רק קַשׁ. קש ועשב יבש הם דברים קלים מאוד שאין להם שום ערך, והם גם נדלקים ונשרפים בקלות. הנביא בעצם מסביר שהמחשבות הרעות של האויבים הן סתם ריקנות, והמעשים שלהם פשוט לא יצליחו. בסוף, המפלה שלהם תגיע מתוך עצמם. הנביא אומר רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם. הכוונה במילה רוּחֲכֶם היא לרצונות הרעים ולתוכניות של האויבים. התוכניות האלה עצמן יהפכו לאש שתפגע בהם בחזרה, והם ייענשו על כך שחשבו לפגוע בעיר של ה'.