ישעיהו, פרק ל״ג, פסוק כ״ג

יצא לכם פעם לדמיין ספינת ענק מפוארת שפתאום נתקעת בלב ים ולא יכולה לזוז? כך בדיוק הנביא מתאר את צבא האויב העצום שבא להילחם בישראל. הם חשבו שהם חזקים ובלתי מנוצחים, אבל פתאום הכל השתבש להם, והם דומים לספינה שוקעת. החבלים שמחזיקים את הספינה נעזבו ונקרעו, ולכן נאמר נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ. בגלל המצב הזה, בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם, כלומר המלחים לא מצליחים להעמיד כמו שצריך את התָּרֶן, שהוא עמוד העץ הגבוה של הספינה. הם גם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס, כלומר לא יכולים לפרוס את המפרש כדי לתפוס את הרוח ולהתקדם. מכיוון שהאויב תקוע לגמרי ומובס, הוא משאיר מאחוריו אוצרות עצומים. אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה. המילים עַד וכן שָׁלָל אומרות בדיוק את אותו הדבר, רכוש רב שמושאר מאחור. המילים נכתבו פעמיים כדי להדגיש עד כמה גדולה כמות האוצרות שתיפול לידי ישראל. השלל כל כך רב וקרוב לחומות העיר, עד שפִּסְחִים בָּזְזוּ בַז. אפילו הפִּסְחִים, אנשים שמתקשים בהליכה ואינם אנשי צבא חזקים, יכולים לגשת בקלות ולאסוף מהרכוש הרב, אחרי שה׳ הציל את ישראל בצורה כל כך פלאית.