בעקבות תשועה גדולה ומפלתו הפלאית של מחנה אשור, מתאר הפסוק את התעלותו של ה' ואת המהפך הרוחני שמתחולל בירושלים. המילה נשגב מבטאת חוזק [מצודת ציון]. הפרשנים מסכימים כי במפלת האויבים הראה ה' את גבורתו וגדולתו, וכתוצאה מכך יכירו העמים בנס וירוממו את שמו [רש"י, רד"ק, שד"ל, אברבנאל]. מזווית מעט שונה, יש המקשרים התעלות זו דווקא לשכינה השורה בתוך ציון עצמה [אבן עזרא].
ההכרזה כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם (מרום לשון גובה) באה להדגיש את עליונותו המוחלטת של ה'. הוא רם על הכל וידו על העליונה [רש"י, מצודת ציון]. היתרון האלוהי מומחש בכך שאפילו במאבק גשמי, למי שנמצא בעמדה עליונה יש יתרון על מי שמתחתיו, קל וחומר לה' החזק השוכן בשמים ממעל [מצודת דוד]. ממקום מושבו זה, בידו להשפיל את מחנה אשור הגאה שבא ביד רמה, ולהרים את יושבי ציון השפלים [רד"ק]. המילה "כי" משמשת כאן כמילת חיזוק והדגשה: אכן באמת, האל השוכן מרום הראה עצמו נשגב [שד"ל].
החלק השני של הפסוק, מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, מתאר את התוצאה הישירה של הנס. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שבעקבות פלאי התשועה, החוטאים ישובו בתשובה אל ה', ומהיום ההוא והלאה יעסקו יושבי ציון במשפט ובצדקה. ה' מילא את העיר באוצרות רוחניים אלו, היקרים ונשגבים הרבה יותר מכל שלל מלחמה גשמי וכלי חמדה [מלבי"ם]. עם זאת, יש המציעים פירוש נוסף, לפיו ציון אכן התמלאה בשלל העמים הפיזי, אך הדבר נעשה מתוך משפט וצדקה [רד"ק].