הנביא מתאר מהפך דרמטי שבו האויב החזק ניגף, ורכושו העצום הופך להפקר ונבזז בקלות. הפרשנים נחלקו למי מופנית הפנייה בפסוק. גישה אחת סבורה כי הפנייה היא לאויב האשורי, שעתיד להישדד בידי שארית עם ישראל [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. גישה אחרת רואה בכך פנייה לעם ישראל, המבשרת לו כי שלל הגויים ייפול לידיו [רד"ק, אבן עזרא], ויש הסבורים כי הפנייה היא לעמים השונים שאשור שדדה בעבר בקלות [שד"ל].
המילה הֶחָסִיל מתארת מין של ארבה [מצודת ציון]. הדימוי וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל ממחיש את הקלות שבה ייאסף השלל ממחנה אשור. כשם שתושבי עיר יוצאים לאסוף אל תוך כלים את הארבה שנח על האדמה, ללא כל פחד או התנגדות, כך ייאסף רכוש האויב [מצודת דוד, רד"ק]. פירוש נוסף מדמה את אסיפת השלל לאופן שבו הארבה מכחיד ומשמיד את היבול לחלוטין [ביאור שטיינזלץ], או למלאך שהשחית את מחנה אשור כפי שארבה משחית תבואה [רד"ק]. מבחינה מעשית, אסיפת השלל תתבצע כך שכל אדם יאסוף לעצמו, בדומה לאיסוף תבואה בקיץ [רש"י, רד"ק].
לגבי סופו של הפסוק, כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ, קיימות מספר גישות מרכזיות בקרב הפרשנים:
הגישה הראשונה מפרשת את המילים מַשַּׁק ו-שֹׁקֵק כלשון של רעש וקול המולה, ואת המילה גֵּבִים כבורות ובריכות מים. לפי גישה זו, הפסוק מדמה את קולות הנהמה והרעש של ההמונים הפושטים על השלל, לקול החזק של מים רבים הנופלים בכוח מן ההר ומתנקזים ברעש אל תוך בורות [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. המלבי"ם מוסיף על דימוי המים, ומסביר כי הארבה טובע בתוך אותם בורות מים שניקוו מהגשם, ולכן קל מאוד לאסוף אותו משם.
הגישה השנייה מסתמכת על התרגום לארמית, ולפיה המילה גֵּבִים היא למעשה מילה נרדפת לארבה. לפי דעה זו, המילים מַשַּׁק ו-שֹׁקֵק אינן מתארות רעש, אלא תנועה, הליכה וריצה. כלומר, הפסוק מדמה את ההסתערות על השלל לתנועה המהירה והנמרצת של נחיל ארבה [אבן עזרא, רד"ק].
גישה שלישית מפרשת את המילה מַשַּׁק מלשון הבערת אש והסקה [שד"ל בשם תרגום יונתן].
ברובד נוסף, חז"ל ראו במילה גֵּבִים רמז הלכתי ורוחני הנוגע לביזת מחנה סנחריב. כאשר שאלו ישראל את הנביא האם מותר להם לקחת את השלל, שהרי מעורב בו גם ממון שנגזל מעשרת השבטים, הוא השיב להם באמצעות פסוק זה: כשם שגבים, שהם מקוואות מים, מטהרים את האדם מטומאתו, כך ממונם של ישראל שנגזל ונפל בידי הגויים, חזר להיות טהור ומותר בלקיחה [רד"ק].