ישעיהו, פרק ל״ג, פסוק ד׳

רכושו העצום של האויב המובס יופקר וייבזז בקלות, בין אם הקריאה וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם מופנית לאשור הנשדדת ובין אם לעם ישראל הזוכה בביזה. איסוף הרכוש יהיה פשוט ומוחלט כמו אֹסֶף הֶחָסִיל, מין ארבה שאנשים אוספים ללא התנגדות או כזה המשמיד את היבול לחלוטין. הסתערות ההמונים על הרכוש מתוארת כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ, דימוי לקול ההמולה של מים הנופלים ברעש אל בורות שבהם טובע הארבה, או לחלופין לתנועתם המהירה של הבוזזים המדמה נחיל ארבה. ברובד נוסף, בורות המים נמשלו למקוואות טהרה, המבשרים לישראל כי ממונם שנגזל ונפל בידי הגויים נטהר כעת ומותר בלקיחה.