הבטחה נשגבת לביטחונה המוחלט של ירושלים נפרסת בפסוק זה, אשר מהווה את נקודת האמצע המדויקת של ספר ישעיהו [מנחת שי]. המילים כִּי אִם מתפרשות בקרב רוב הפרשנים במשמעות של "באמת" או "אכן", כלומר: באמת מובטח לנו ששָׁם, בירושלים, ה' יתגלה אלינו כאַדִּיר – בעל כוח וחוזק עצום שיעמוד לעזרתנו [רד"ק, מצודת דוד, מצודת ציון, שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. לעומתם, יש המפרשים מילים אלו כהמשך ישיר לפסוק הקודם, המבטיח שהרעה לא תבוא על העיר אלא רק הטובה [רש"י], או כמילת תנאי: רק אם ה' יהיה לנו למשגב, העיר תינצל [מלבי"ם].
ההגנה האלוהית מתוארת כאילו העיר מוקפת במְקוֹם־נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם. המילה יְאֹרִים מכוונת לתעלות מים מעשה ידי אדם [מצודת ציון], והמילה יָדָיִם משמעותה מקומות או פאות, כלומר נהרות רחבים מכל עבר [אבן עזרא, מצודת ציון]. הפרשנים נחלקים בהבנת מהות נהרות אלו. הגישה המרכזית רואה בכך ציור מושאל: נוכחותו של ה' תגן על ירושלים כאילו הייתה מוקפת בנהרות גדולים המונעים כל גישה של אויב [רד"ק, מצודת דוד, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים זאת כנבואה מוחשית לעתיד לבוא, שבה ינבעו מירושלים נהרות של ממש, בדומה לנבואות יחזקאל ויואל. אולם בניגוד לנהרות רגילים המאפשרים פלישת ציים, נהרות אלו יהוו מחסום בלתי עביר [רש"י, אברבנאל].
הפסוק מפרט את סוגי כלי השייט שלא יוכלו לחצות נהרות אלו. אֳנִי שַׁיִט מתפרש לרוב כספינה קטנה וקלה המונעת באמצעות משוטים [רד"ק, אבן עזרא, מלבי"ם], ויש המדייקים שמדובר בספינות קלות של שודדי ים המחפשים שלל [שד"ל]. לעומתה, וְצִי אַדִּיר היא ספינת מלחמה גדולה, חזקה וכבדה [רש"י, מצודת ציון, מלבי"ם, אברבנאל].
מדוע ספינות אלו לא יוכלו לעבור? הסבר טבעי לכך הוא שנהרות רחבים מאוד חשופים לסערות חזקות שעלולות להפוך בקלות ספינות קלות, בעוד שספינות גדולות זקוקות למים עמוקים ועלולות לטבוע בבוץ ובחול ללא נווט בקיא [שד"ל]. ברובד הסמלי וההיסטורי, הנהר והספינות משמשים משל למחנה אשור. מלך אשור, שנדמה בעצמו לנהר עצום או לצי אדיר הבא להטביע את ירושלים הקטנה, יגלה שה' מהווה הגנה חזקה וגדולה הרבה יותר, ששום כוח צבאי אשורי לא יוכל לצלוח [רד"ק, מלבי"ם]. בזכות הגנה זו, ירושלים תזכה לשלווה מוחלטת ולא תפחד מאויב, לא מן הים ולא מן היבשה [אבן עזרא].