תארו לעצמכם שאתם נמצאים בתוך עיר מוקפת בחומות ומבחוץ צבא אויב עצום מאיים להתקיף. איך הייתם מרגישים? בזמן שירושלים הייתה בדיוק במצב כזה של מצור, התגלה הבדל גדול בין התושבים. הצדיקים בטחו בה׳ והאמינו שהוא יציל אותם. לעומתם, החַטָּאִים, שהיו אנשים חסרי אמונה, פחדו מאוד ממה שעומד לקרות. יחד איתם היו גם החֲנֵפִים, שהם אנשים רשעים שניסו להסתיר את הפחד שלהם ולשחק אותה כאילו הכל בסדר. אבל למרות שניסו להסתיר זאת בדיבורים, פתאום אחזה בהם רְעָדָה, רעידות חזקות בגוף שהם פשוט לא הצליחו לעצור וחשפו כמה הם באמת מבוהלים. מתוך ייאוש גדול הם זועקים ושואלים מִי יָגוּר לָנוּ, כלומר, מי מאיתנו בכלל יוכל לשרוד ולהישאר בחיים. הם מסתכלים על צבא אשור החזק שמתקרב אליהם וקוראים לו אֵשׁ אוֹכֵלָה וגם מוֹקְדֵי עוֹלָם, כמו מדורות ענק ששורפות הכל ולא נכבות לעולם. הם רואים איך האויב הזה כבר פגע בעמים אחרים, ומרגישים שאין להם שום הגנה שתוכל להציל אותם מפניו.
ישעיהו, פרק ל״ג, פסוק י״ד
פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֽוֹכֵלָ֔ה מִֽי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.