ישעיהו, פרק מ״ז, פסוק י״ב

תארו לעצמכם מישהו שבטוח שיש לו קסם סודי שיפתור לו את כל הבעיות, אבל ברגע האמת הוא מגלה שזה בכלל לא עובד. הנביא פונה אל האימפריה הגדולה של בבל, ומדבר אליה כאילו היא אישה שעומדת להפסיד. הוא אומר לה בציניות ובצחוק: עִמְדִי־נָא, כלומר, נסי להתייצב עכשיו ולעמוד חזקה מול הסכנה שמתקרבת. איך הוא מציע לה לעשות את זה? בַחֲבָרַיִךְ וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ, בעזרת כל הלחשים והקסמים שהבבלים כל כך האמינו בהם. הנביא מזכיר לה שאלו דברים בַּאֲשֶׁר יָגַעַתְּ מִנְּעוּרָיִךְ, כלומר דברים שהאומה הבבלית השקיעה בהם המון מאמץ עוד מהימים הראשונים שלה. הנביא לועג ואומר לה להשתמש בכל הקסמים האלה עכשיו, בשעת המשבר, אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל, אולי הם יביאו לך תועלת ויצליחו לעצור את האויב מלהיכנס לעיר, ואם לא, אוּלַי תַּעֲרוֹצִי, מלשון עריץ וגיבור, אולי לפחות בעזרתם תצליחי להתחזק ולהתגבר על האויב פנים אל פנים. כמובן שהנביא לא באמת נותן לה עצה, אלא רק מראה לה עד כמה כל הכישופים שלה חסרי כוח מול המציאות האמיתית.