הפסוק מהווה תגובה והשלמה לנבואות הקודמות המתארות את מפלתה של בבל. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי המילה גֹּאֲלֵנוּ מוסבת על התיאורים הקודמים, וכוונתה היא שכל הפורענות והעונשים שהובאו על בבל נעשו על ידי ה' במטרה ברורה: לגאול את עם ישראל מגלותו שם. הנביא מביע את התקווה כי הגאולה תבוא למען כבודו של ה' ולאו דווקא בזכותם של ישראל [חומת אנך], ומתאר מצב עתידי שבו עם ישראל עצמו יכריז ויאמר בגאווה: "זה הוא גואלנו" [אבן עזרא].
הנביא משתמש בשני תארים ייחודיים כדי לתאר את ה' ואת אופן פעולתו:
יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ מדגיש כי ה' הוא השליט העליון המפקד על כל הצבאות ומנהל את המערכה. הוא זה שיילחם את ריבו של עם ישראל ויביא לתבוסת בבל, ולא כוח אנושי בשר ודם [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
התואר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מבטא את התכלית שלשמה ה' פועל; דווקא דרך הענישה של בבל והישועה של עם ישראל, תתגלה ותיראה קדושת שמו של ה' בעולם כולו [רד"ק].