ישעיהו, פרק מ״ז, פסוק ד׳

נסו לדמיין מצב שבו ממלכה ענקית וחזקה נופלת פתאום, וכולם מסביב שואלים את עצמם מי בכלל הצליח לנצח אותה. הנביא מסביר שכל מה שקרה לממלכת בבל לא קרה במקרה, אלא ה' עשה זאת במטרה ברורה: להציל את עם ישראל מהגלות. כשיגיע רגע ההצלה, עם ישראל יכריז בגאווה ויאמר על ה' שהוא גֹּאֲלֵנוּ, כלומר, הוא זה שמציל אותנו למען הכבוד שלו. הנביא משתמש בשני שמות מיוחדים כדי להסביר איך זה קורה. תחילה הוא אומר יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ, כדי ללמד אותנו שה' הוא המפקד העליון על כל הכוחות בעולם, והוא זה שנלחם למען עם ישראל ומנצח את בבל, ולא שום צבא של בני אדם. לאחר מכן הוא קורא לו קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, כי דווקא מתוך כך שה' מעניש את בבל ומציל את עם ישראל, הקדושה שלו תתגלה ותיראה בכל העולם כולו.