תארו לעצמכם מצב שבו סמכתם על מישהו שיעזור לכם, השקעתם בו המון, אבל ברגע שהייתם צריכים אותו באמת הוא פשוט נעלם. זה בדיוק מה שקורה לממלכת בבל הגדולה. במשך שנים רבות הממלכה שילמה המון כסף למכשפים ולחכמים כדי שייעצו לה. הם נקראים אֲשֶׁר יָגָעַתְּ, כי בבל השקיעה מאמץ גדול ויגעה כדי לקרב אותם אליה. הם גם נקראים סֹחֲרַיִךְ, כי הם התנהגו כמו סוחרים שמכרו את החוכמה שלהם תמורת כסף ותמיכה מהמלך.
אבל כשמגיעה צרה וממלכת בבל מתחילה ליפול, כל אותם חכמים מתגלים כחסרי תועלת. במקום לעזור, הם פשוט בורחים בבהלה. המילים אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ מתארות איך מתוך פחד ובלבול, כל אחד מהם בורח לכיוון אחר ונעלם בדרך הראשונה שהוא מוצא. כל ההשקעה הגדולה של בבל נעלמת, ממש כמו קש שנשרף לגמרי ולא משאיר אפילו אש קטנה להתחמם בה. בסוף, הממלכה נשארת לבדה לגמרי, במצב של אֵין מוֹשִׁיעֵךְ, ללא שום עזרה או הצלה מאותם אנשים שעליהם היא כל כך סמכה.