בבל האדירה והענוגה הופכת באחת מבת מלך מפונקת לשפחה בזויה היוצאת לגלות. היא נאלצת לבצע מלאכות נחותות של שבויים, ולכן נאמר לה קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, כלומר לטחון חיטים שיהפכו לקמח כדי להכין צידה לדרך או למצוא לעצמה מעט מזון. השפלתה הפומבית נמשכת בציווי גַּלִּי צַמָּתֵךְ, שמשמעותו ביזיון של הסרת המסווה העדין המכסה את פניה, או התרת קשרי בגדיה המהודרים לצורך עבודה. בצאתה לגלות נאמר לה חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל וכן גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת, שכן אותה אישה רכה נדרשת כעת לגלות את כף רגלה הפוסעת בשביל, להרים את שולי בגדיה הארוכים, ולחצות נהרות ברגליים יחפות כדרך שבויי חרב.
ישעיהו, פרק מ״ז, פסוק ב׳
קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.