יצא לכם פעם להסתכל על בניין ישן והרוס, ולדמיין מה היה קורה אם פתאום הוא היה מתעורר לחיים ומתחיל לשמוח? הנביא פונה אל חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם, שהן בעצם כל אותם בתים שבורים ועזובים בעיר, ואומר להם פִּצְחוּ. הוא מבקש מהם לפתוח את הפה, להרים את הקול ולהתחיל לשיר בשמחה גדולה יחד עם כולם. ולמה שההריסות ישמחו כל כך? כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ. ה' מביא לעם ישראל נחמה, מציל אותם מהצרות ועושה להם טוב. הנחמה הכי גדולה של ירושלים היא לראות את כל בניה, עם ישראל, חוזרים מכל המקומות שבהם היו בגלות כדי לגור בה שוב. ה' גָּאַל יְרוּשָׁלִָם, כלומר הוא משחרר את העיר מהשליטה של העמים הזרים, ובונה אותה מחדש כדי שתהיה חופשייה וטהורה.
ישעיהו, פרק נ״ב, פסוק ט׳
פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חׇרְב֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּֽי־נִחַ֤ם יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.