יצא לכם פעם לראות צמח קטן וחלש שמנסה לצמוח מתוך אדמה יבשה וסדוקה, במקום שאין בו אפילו טיפת מים אחת? ככה בדיוק הרגישו עם ישראל כשהיו בגלות. הנביא מדמה את העם לענף רך ושברירי שנקרא כיונק, אשר מנסה לצמוח מתוך ארץ ציה, שזו אדמה יבשה ושוממה לגמרי. בגלות, לעם ישראל לא היה כוח, מנהיגות או עושר. בדיוק כמו ששורש באדמה חרבה אמור להתייבש, כך גם העם היה במצב של חולשה עצומה. אבל כאן קרה פלא גדול, כי למרות כל הקושי, העם המשיך להתקיים ולצמוח רק בעזרת ה'.
כאשר צמח גדל בתנאים כל כך קשים, הוא לא נראה מרשים או יפה כמו עץ חזק. לכן נאמר לא תואר לו ולא הדר, כלומר לעם ישראל בגלות לא היה שום יופי חיצוני, כוח או גבורה שיגרמו לאנשים להתפעל מהם. בגלל שהם נראו כל כך חלשים ופשוטים, נאמר ונראהו ולא מראה ונחמדהו. כשהגויים הסתכלו עליהם, המראה שלהם היה כל כך משונה וחסר כל פאר, עד שאף אחד לא חמד אותם ולא רצה להיות בקרבתם.