יצא לכם פעם לראות מישהו שמוכן לעבור תקופה לא קלה, רק כדי שלאחרים סביבו יהיה טוב ושקט? לעתיד לבוא, אומות העולם יסתכלו על עם ישראל ויבינו משהו מדהים על שנות הגלות הארוכות. הן יראו שעם ישראל היה מְחֹלָל, כלומר פצוע וכואב, וגם מְדֻכָּא, שבור ועצוב מאוד. אבל אז הן יבינו שהקושי הזה לא הגיע לעם ישראל בגלל שהוא חטא, אלא מִפְּשָׁעֵנוּ ומֵעֲוֹנֹתֵינוּ בתור אומות העולם, כלומר בגלל המעשים הלא טובים שלהן עצמן. במקום שהאומות יקבלו את העונש שהגיע להן, עם ישראל לקח על עצמו את המוּסַר, את הקשיים והייסורים, וכך בזכותו היה לעולם שלום. למרות שעם ישראל ספג כאב שנקרא בפסוק וּבַחֲבֻרָתוֹ, שזה בעצם משל לצער של הגלות, דווקא בזכות ההקרבה הזו, העולם כולו זכה להתרפא ולתקן את עצמו.
ישעיהו, פרק נ״ג, פסוק ה׳
וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֺנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָת֖וֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.