ה' מבטיח נחמה לצדיקים שישרדו את הגלות, יזכו לברכה ויירשו את הארץ חרף הפגיעה בחוטאים. ההבטחה נוטעת תקווה בשתי הגלויות, כאשר ה' מצהיר כי וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב, המייצג את עשרת השבטים או את זכות האבות, זֶרַע קודש מבורך, וּמִיהוּדָה, הכולל את שבט בנימין ומסמל את מוסרי הנפש על קידוש ה', יקום יוֹרֵשׁ הָרָי שיזכה בהר ציון ובהר הבית או בהרי ארץ ישראל כולה. את הארץ וִירֵשׁוּהָ אותם צדיקים שגלו, והם מוגדרים כבְחִירַי שה' בחר בהם כי דבקו בו, וכן וַעֲבָדַי שהם כלל עובדי ה' או הכהנים והלויים. מובטח לאותם נבחרים כי הם יִשְׁכְּנוּ שָׁמָּה בישיבת קבע, וממנה לא יגלו עוד לעולם.
ישעיהו, פרק ס״ה, פסוק ט׳
וְהוֹצֵאתִ֤י מִֽיַּעֲקֹב֙ זֶ֔רַע וּמִֽיהוּדָ֖ה יוֹרֵ֣שׁ הָרָ֑י וִירֵשׁ֣וּהָ בְחִירַ֔י וַעֲבָדַ֖י יִשְׁכְּנוּ־שָֽׁמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.