ה' פונה אל עמו בהזמנה מתמדת לשוב אליו, כמי שמסמן לחברו להתקרב ולקבל ברכה או באמצעות נביאים המזהירים אותם, ומעיד פֵּרַשְׂתִּי יָדַי באופן בלתי פוסק כָּל־הַיּוֹם. אולם, קריאתו מופנית אל עַם סוֹרֵר אשר סטה מן הדרך הישרה ונוהג בעקמומיות. העם בוחר ללכת בהַדֶּרֶךְ לֹא־טוֹב, שהיא פשוטו כמשמעו דרך רעה. הליכה זו אינה שגיאה מקרית אלא נעשית אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם, מתוך בחירה מודעת ומחושבת ללכת אחר נטיית ליבם לעבודה זרה ולכפירה.
ישעיהו, פרק ס״ה, פסוק ב׳
פֵּרַ֧שְׂתִּי יָדַ֛י כׇּל־הַיּ֖וֹם אֶל־עַ֣ם סוֹרֵ֑ר הַהֹֽלְכִים֙ הַדֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֔וֹב אַחַ֖ר מַחְשְׁבֹתֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.