קרה לכם פעם שקראתם לחבר טוב לבוא אליכם, אפילו פתחתם אליו ידיים כדי לחבק אותו, אבל הוא פשוט התעלם והלך למקום אחר? זה בדיוק מה שה׳ מרגיש כלפי העם שלו. ה׳ אומר פֵּרַשְׂתִּי יָדַי, ממש כמו אדם שפותח את הידיים ומסמן לחבר שלו להתקרב אליו. כך ה׳ תמיד מוכן לקבל אותנו בחזרה ולברך אותנו. הוא לא עושה את זה רק פעם אחת, אלא כָּל־הַיּוֹם, כלומר באופן תמידי ובלי להפסיק.
אבל למרות שה׳ כל כך רוצה שהעם יחזור אליו, הוא נאלץ לקרוא להם עַם סוֹרֵר, עם שמתעקש לסטות מהדרך הישרה. הם בוחרים ללכת בדֶּרֶךְ לֹא־טּוֹב, שזו פשוט דרך רעה. הדבר העצוב ביותר הוא שהם לא טועים בטעות או בגלל שהם התבלבלו, אלא הם עושים זאת אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם. הם הולכים אחרי המחשבות של עצמם, ובוחרים בכוונה לעשות דברים רעים כמו לעבוד עבודה זרה, במקום לחזור אל ה׳ שמחכה להם בידיים פתוחות.