הקשר הישיר והמיידי בין ה' לעמו עתיד להשתנות לחלוטין ולעבור תיקון. בניגוד למציאות המוכרת שבה אדם נדרש להתפלל שוב ושוב, ובניגוד לתקופת הגלות שבה התחושה היא שהתפילות נחסמות ואינן עוברות, המציאות העתידית תהיה הפוכה לחלוטין [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. ה' מבטיח כי כל משאלות ליבם של האנשים יתמלאו וכל אשר ישאלו יינתן להם [אבן עזרא].
הפרשנים מבארים את המילה טֶרֶם במשמעות של עדיין לא [שד"ל], ואת המילה אֶעֱנֶה כמתן תשובה [מצודת ציון], תשובה שבאה לידי ביטוי בעשייה בפועל ובמילוי הבקשה [שד"ל].
בפסוק מוצגים שני שלבים של היענות אלוהית, והפרשנים מציגים להם שתי זוויות התייחסות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בשני תרחישים שונים של קבלת התפילה: פעמים שה' ימלא את משאלות ליבם של ישראל עוד לפני שיספיקו להתפלל ולבקש בפיהם, ופעמים שייענה לבקשתם בעודם נמצאים באמצע הדיבור והתפילה [מצודת דוד, רד"ק].
לעומת זאת, יש המפרשים את הפסוק כמתאר מציאות של קרבה מוחלטת שבה אין כלל צורך בתפילה רשמית. לפי גישה זו, בני האדם לא יצטרכו לזעוק אל ה', אלא מספיק שרק ידברו על צורכיהם בינם לבין עצמם, וכבר ה' ישמע וימלא את מבוקשם באופן מיידי [מלבי"ם]. מציאות אידיאלית זו תתאפשר משום שהעולם כולו יהיה שלו וטוב, ללא חיות טורפות או בני אדם מזיקים, ולכן ממילא לא תישמע בו עוד קול צעקה או זעקה לעזרה [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].