ישעיהו, פרק ס״ה, פסוק י״ט

Isaiah 65:19Sefaria

וְגַלְתִּ֥י בִירוּשָׁלַ֖͏ִם וְשַׂשְׂתִּ֣י בְעַמִּ֑י וְלֹא־יִשָּׁמַ֥ע בָּהּ֙ ע֔וֹד ק֥וֹל בְּכִ֖י וְק֥וֹל זְעָקָֽה׃

בעידן הגאולה, השמחה לא תהיה נחלתם של בני האדם בלבד, אלא ה' בכבודו ובעצמו ישמח בעמו ובעירו, ובעולם החדש יישמעו רק קולות של שמחה לישראל [שד"ל, ביאור שטיינזלץ].

המילה וְגַלְתִּי נגזרת מלשון גילה [מצודת ציון]. הפרשנים מסבירים כי בזמן חורבן ירושלים וגלות ישראל לא הייתה שמחה לפני ה', ולכן כאשר העיר תיבנה מחדש והעם יהיה בטובה, תשוב השמחה לפניו [מצודת דוד]. צער השכינה וגלותה היו בעבור ישראל, ובזמן הגאולה, כאשר העם ישוב לעבוד את ה' כרצונו, ה' ישמח בירושלים המייצגת את השכינה, ומתוך אהבה וחמלה יקרא לישראל עמו [חומת אנך]. שמחה אלוהית זו נובעת מכך שהעם יעשה את רצון ה', יהיו עבדיו ובחיריו, וכבודו ישכון בעיר [רד"ק]. בנוסף, ה' יגיל בירושלים בכך שיראה בה אותות ומופתים תמידיים, ויציג את שמחתו בעמו לעיני עמים רבים [מלבי"ם].

ההבטחה כי וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה משמעותה שצרות לא יבואו עליהם עוד [מצודת דוד]. קולות אלו נשמעים בדרך כלל בעיר בעקבות מלחמה, שבי, חללים או מוות בטרם עת. לעתיד לבוא, לא יהיו עוד חרב ומלחמה, ובני האדם יאריכו ימים וימותו רק בשיבה טובה ומלאת ימים, כך שלא יהיה צורך לבכות עליהם, כפי שמוכח מהפסוק הבא [אבן עזרא, רד"ק].

לצד זאת, ישנה הבחנה מהותית בין סוגי הקולות שייפסקו: בְּכִי מבטא אבל על צרה שכבר התרחשה והסתיימה, כדוגמת אבל על מת, בעוד שזְעָקָה היא צעקה לעזרה ולהצלה מפני אסון שמתקרב ובא, מצב שבו עדיין קיימת תקווה לישועה. שני המצבים הללו, הן הצער על העבר והן החרדה מפני העתיד, ייעלמו כליל מירושלים [מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.