ישעיהו, פרק ס״ה, פסוק י״ב

במידה כנגד מידה על כך שהעם עבד לאליל "מני", ה' יספור ויזמן אותם לעונש כך שאיש לא יימלט מן הדין, ולכן וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב. המשפט האלוהי הוא בלתי נמנע, וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ, כלומר הם ייפלו על ברכיהם לקראת שחיטה בדומה לשבויים או לבהמות המובלות לקצב. עונש כבד זה מגיע יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, שכן הם אטמו את אוזניהם והתעלמו מאזהרות הנביאים. אשמתם מוחלטת משום שוַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, ביצוע חטאים אובייקטיביים גם בסתר הידועים רק לה', וּבַאֲשֶׁר לֹא־חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם כאשר המציאו פולחנים מליבם מתוך מרדנות טהורה רק כדי להכעיס.