קרה לכם פעם שהשתדלתם להיות הכי טובים שאפשר, אבל ראיתם שדווקא מי שמתנהג לא יפה ממשיך להצליח ולהיות מרוצה? ירמיהו הנביא הרגיש בדיוק כך. הוא פונה אל ה' מתוך תחושה קרובה מאוד, בידיעה שהוא עצמו מתנהג ביושר. ירמיהו רואה שהאנשים הרשעים עושים את עצמם צדיקים כלפי חוץ, אבל בלב הם רחוקים מה'. לעומת זאת, ירמיהו אומר לה': אתה יְדַעְתָּנִי, תִּרְאֵנִי וגם וּבָחַנְתָּ את ליבי. כלומר, ה' מכיר את ירמיהו באמת, רואה את הבחירות שלו ויודע שהלב שלו שלם ונאמן אליו לחלוטין.
בגלל הקשר הקרוב הזה, ירמיהו מבקש מה' עזרה דחופה. האויבים שלו, ובמיוחד האנשים מעיר הולדתו שנקראת ענתות, מנסים לפגוע בו. ירמיהו מבקש מה' לא לחכות עד שהרשעים יעשו עוד ועוד מעשים רעים, אלא לעצור אותם עכשיו ולעשות משפט צדק. הוא פונה אל ה' ומבקש: הַתִּקֵם. המילה הזו קשורה לעקירה וניתוק. ירמיהו בעצם מבקש מה' לעקור את הרשעים מההצלחה ומהשלווה שלהם, ולנתק אותם מהמצב החזק והבטוח שבו הם נמצאים.
כדי לעשות זאת, ירמיהו מתאר עונש בשני שלבים. קודם כל, הוא מציע שה' יטפל במנהיגים שלהם ויפריד אותם מהשאר, ממש כמו שבוררים כְּצֹאן לְטִבְחָה את הכבשים המובחרות ביותר. לאחר מכן הוא מבקש וְהַקְדִּשֵׁם, שפירושו להכין ולייעד את שאר הרשעים לקראת יוֹם הֲרֵגָה. הכוונה היא ליום של עונש גדול, יום חורבן בית המקדש, שבו הרשעים יאבדו את כוחם. המטרה של ירמיהו היא שכולם יראו ויבינו שהמעשים הרעים הם אלו שהביאו לנפילה של אותם אנשים. כך הבריות כבר לא יהיו מבולבלות כשהן רואות רשעים מצליחים, כי כולם יראו בסוף שהצדק של ה' יוצא לאור.